האנשים שעושים שינוי.
Meet The Learning People Club
התלמידים של הזמן הזה, האנשים הקריאייטיבים והסקרנים שלומדים אצלנו.
תכירו את הדס ברייר, אדריכלית ואמנית. במרכז העיסוק שלה נמצא סיפור של כיסופים, של שורשים ועקירה, של אדמה ושל ציפה, של שייכות וזרות.
היא קושרת את המושגים הללו כקונטקסט משתנה בכל פרויקט ויוצרת עיצוב מחודש ומתחדש של בתים ומשרדים.
הדס מתמחה ביצירת חללים אישיים, עם תשומת לב נוירואסתטית ששואפים ליצור מקום שהוא שלך.
ספרי לנו על עצמך.
אני אדריכלית בוגרת בצלאל, וסטאג׳ ארוך ואינטמסיבי במשרד גדול בניו יורק.
הסטודיו שלי עבר גלגולים שת״פים ופרוייקטים מעניינים כאן בארץ ובעיקר בניו יורק. היום אני עובדת על פרוייקט של שיפוץ מהיסוד של דירה בפארק אבניו במנהטן, הדירה ממוקמת בבניין אשר ממוקם באיזור מיועד לשימור.
הקונטקסט תמיד מהווה עבורי השראה וההתייחסות אליו הוא חלק אינהרנטי כשאני ניגשת לכל יצירה או פרוייקט אדריכלי, גם כשאני מכינה פלטה של צבעים כדי לצייר, אני עובדת בחוקיות שכל צבע חדש מקבל דגימה מהצבע שכבר קיים בציור, וכך אני מבטיחה תשובה והרמוניה.
מה הדבר הראשון שאת עושה בבוקר?
בבוקר אני שותה קפה וחולמת על לחזור לישון, אני לא אוהבת לקום בבוקר, ובכלל אני חיית לילה,
אבל עם השנים ועם האמהות אני פוגשת אותי יותר ויותר בשעות בוקר מוקדמות.
העשייה שלי היא רב גונית, ואני מאמינה שבזכות כך אני מגיעה לאיזור העשייה שלי עשירה בהשראה נינוחה ובטוחה.
במקצוע שלי אני עוסקת לרוב בשיפוץ וארגון מחדש של בתים, דירות ומשרדים. מבחינתי לשפץ בית ולעצב מחדש חלל, זאת הזדמנות ליצור חיבור בין אנשים למקום. הפעולה שלי בתחום העיסוק שלי היא להפוך מקום למשמעותי, תוך חיבור לאנשים שחיים בו.
נוירו- אסטתיקה זה תחום שאני מתעניינת בו, והחיבור אליו הוא ראשוני ואינטואיטיבי. מאז שהייתי ילדה
היחסים שלי עם החללים בהם התגוררתי היו אקטיביים, תמיד התערבתי במרחב לא משנה אם זה היה חדר בבית או חושה בהודו. בדיעבד אני מבינה שיש לי כח פנימי שמבקש לייצר עוגן ושייכות.
פרופורציות קומפוזיציות יחסים בין כל אלו ונפש האדם, הם חומרי הגלם איתם אני עובדת על מנת לייצר טרנספורמציה ביחסים של אנשים למרחב בו הם חיים.
מתי את נמצאת באלמנט שלך? איזה פעולות שלך גורמות לך להיות בשיא הזרימה, הנינוחות והיצירה?
אני מוצאת שאני נמצאת באלמנט שלי בנוכחות רגעית ואגבית. נכון זה קצת אוקסימורון נוכחות אגבית, אבל יותר מתמיד ובאופן מפתיע אני ממציאה את החיבורים היצירתיים שלי בין ההליכה למכונת הכביסה אל עבר חיתוך ירקות לתבשיל.
ברגעים של בין לבין אני מתחילה ליצור, ואז חוזרת בכל פעם לאיזור אחר של היצירה. זו הדרך שבה אני ניגשת לציור, תמיד על גבי שניים שלושה פורמטים, ואז מרקדת ביניהם. זה תרגיל בשחרור, מכיוון שהלחץ לקבל תוצאה אחת ברורה יורד, זה כבר לא ניסיון אחד וזהו.
התהליך הזה הוא סלחני ומעודד חוטי מחשבה חדשים, זהו חלק מתהליך למידה שלי את עצמי בהתמודדדות עם הפרעת קשב.
על אף המינוסים והעכבות שנובעות מהפרעת הקשב, בזכותה אני מצליחה להתפתח בכמה מדיומים במקביל.
איזה שיר / פלייליסט גורם לך להזיז את הגוף?
בזמן האחרון ומאז הטבח בפסטיבל הנובה אני לא ממש מאזינה למוזיקה אלקטרונית שמזיזה אותי בדרך כלל.
אני מתעטפת במוזיקת soul בספוטיפיי. לאחרונה גם עוקבת אחרי פלייליסטים של אנשים שאני מעריכה את הטעם המוזיקלי שלהם ודרכם אני נחשפת למוזיקה חדשה. וכמובן הרבה רוק מהסבנטיז.
מה הגם וגם שלך?
יש לי גם וגם מכל מיני סוגים. אני גם ברוקלינאית מושבעת ונמלאת השראה ברחובות עירוניים עשירים מעורבי שימושים וסגנונות, וגם יחפנית של שדות המושב.
אני צלמת, ציירת, יוצרת פרי ספיריט ואני גם ארכיטקטית שיודעת לייצר סט תכניות מדוייק לביצוע ולנהל ולפקח לאורך כל שלבי הבנייה.
אני פועלת בצורה רוחבית ובעיקר שאינה לינארית. אני מתהלכת בקצב שלי בין איזורי הגאונות שלי, ולאט לאט מפתחת כל אחד בנפרד, תוך שתי וערב ועיבוד והעשרת האדמה ממנה אני נובעת.
איזה ספר השפיע עליך לאחרונה.
היסטוריה של מהירות של עמית נויפלד זה ספר שנתן לי תשובה לתנועה שלי שקרתה מעצמה בעקבות הצונאמי שהביאה איתה הקורונה. הספר הזה עזר לי להבין שאני בכיוון טוב, ושאני חלק מתנועה גדולה יותר שהחלה לקום סביבי. להאט, לבקש שקט בעשייה ובצריכה ולהתקרב לאדמה.
אפשר להזמין אותו מכאן.
עוד ספר מטורף שאני קוראת עכשיו "just kids' של פטי סמיט, משוררת רוקיסטית שהמציאה ג׳אנר ופרצה חומות בניו יורק של שנות השבעים.
היא מגוללת את הסיפור שלה ושל הפרטנר האמנותי שלה אמן שהעריץ את וורהול והלך בעקבותיו. החופש שבו היא יצרה ועירבבה בין מדיומים וכישרונות, מבלי לדעת לאן זה יוביל, מעורר השראה וכוחות להמשיך בדרך הלא סלולה בה אני צועדת.
נדמה שהחוקיות היחדיה שהתווטה את דרכה, היא יצירתיות וחיבור לעצמי שלה, וכל יום היא התקרבה אל עבר עצמה, ובכך גם לאמנות שלה, בסופו של דבר היא הפכה ממשוררת לרוקיסטית שמקריאה ושרה את השירה שלה במופעי רוק, והשפיעה על מוזיקה כפי שאנחנו מכירים אותה היום.
איזה סוג של אנשים מעוררים בך השראה?
חוץ מפטי סמיט שלאחרונה נכנסה לי ללב, יש את אוהד נהרין. כוריאוגרף בחסד והמנהל את להקת המחול בת-שבע. המופעים שלו עבורי הם כמו הטענה בהשראה רחבה אבל ברורה. לא משנה באיזה מצב צבירה אני נכנסת, אני יוצאת מהמופעים הללו תחת השפעה.
הכוריאוגרפיה הגאונית שלו, היא הזמנה לתוך נבחי הנפש. המופעים שלו הן הזדמנות לחוות טריפ פנימי כמופע אמנות מרהיב. זה כמו להביט בציור מרהיב מלא ברגש אשר זז לצלילי מוזיקה ותאורה שמדייקים ומעצימים אותו. חגיגה ללב. תמיד בימים שאחרי המופע אני מרגישה חיות. המופעים שלו הן הוכחה עבורי שאומנות היא ראי לזמנים שלנו, אפשרות להביט על החיים, גם החלקים הקשים בהם, דרך ספקטרום של תנועה צבע קול ואור. אמנות שהיא מרפא.
איזה כלים אנחנו צריכים לשכלל בעצמנו בעיניך בזמן הזה?
לדעת להקשיב לעצמנו, הרעשים והמידע נמצא כל הזמן כמו זמזום שלוקח את תשומת ליבינו.
אני חושבת שלהמשיך ולערבב את הפלטה של הרעיונות, להזין את עצמינו בכתבים, ללכת לראות אמנות, לצאת פעם בחודש לפחות מאיזור הנוחות.
מה עוזר לך לשמור על הסקרנות שלך ערה?
ללכת אחרי נקודות עניין, גם אם נדמה שהן לא קשורות לעשייה שלי נקודתית, החשיפה לעוד תחומים ותורות תמיד סוגרת אצלי מעגלים.
כל תחום למידה הוא עבורי הזדמנות להעמיק בפילוסופיית חיים. לאחרונה השתתפתי בקורס גנני העתיד של גינתו, וכל מה שלמדנו שם שקשור בגידולי ירקות ועיבוד אדמה התקשר אצלי באופן כמעט ישיר לתהליכים של התפתחות כאדם בעולם מלא גירויים ואפשרויות.
הצילום מתוך גנני העתיד של גינתו
מה היא למידה בשבילך, כמה מקום היא ממלאת בחיים שלך? באיזה דרכים את אוהבת ללמוד?
אני קוראת הרבה, אני מוצאת לי מורי דרך, לא מפסיקה לשאול שאלות ולנסות ניסויים.
לאחרונה התחלתי ללמוד ציור אקספרסיבי, והתמצית של הדברים אותם אני לומדת שם עוזרים לי בתחומים אחרים בחיים.
מקישה ממקום למקום. כמו חקלאית של עצמי. מעבירה קצת מים ממקום למקום, מכנסיה הזנה לאיזורים שמבקשים.
איזה עוגנים יש לך של מילוי עצמי?
אני מתרגלת יוגה תרפיה בין פעם לפעמיים בשבוע, עושה פילאטיס, ציור אקספרסיבי, אירוח ובישול, הליכה עם הכלבים בשדות.
ככל שהעוגנים הקיימים מתחזקים, נוצרות אפשרויות לעוד ועוד עוגנים. כמו חיזוק של שרירים.
יש לך המלצה על פודקאסט שמעורר בך השראה?
האזנתי לאחרונה לפרק שנשנאר איתי בפודקסט ׳מעלה בטוב׳ של דנה רגב, היא אירחה את דוקטור נאדר בוטו, והם דיברו על גלגולי נשמות ונפש ורוחניות- היו לי שם הרבה רגעים של חיבור והסבר מילולי לתהליכים שאני מרגישה שאני נמצאת בתוכם.
מה קיבלת מ-LU?
היום, כשנה וחצי אחרי שסיימתי את התכנית, אני בתהליכים מתקדמים של התקרבות לעצמי. בתוך מציאות שמשתנה כל הזמן, ובמיוחד בימים אלו, בהם הכל מעורער סביבינו, אני יודעת שההתקרבות לעצמי היא הדבר. אני מאמינה שהשבילים אלי מובילים אותי לאיזור של שקט שמוכיח את עצמו כמאפשר פרקטיקה של עשייה ופרנסה באיזורי גאונות שלקחתי כמובנים מאליהם עד כה.
כאן אפשר לקבוע איתנו שיחת ייעוץ והתאמה אישית.