האנשים שעושים שינוי.
Meet The Learning People Club
התלמידים של הזמן הזה, האנשים הקריאייטיבים והסקרנים שלומדים אצלנו.
תכירו את נועה ברכה, מעצבת פנים ומרצה לעיצוב, אישה של מילים וסיפורים סוריאליסטיים שמייצרים תחושה של חלום של מישהו אחר שאתה הדמות בתוכו.
ספרי לנו על עצמך.
אני נועה ברכה, מעצבת חללים, תערוכות וחוויות, מרצה במכללה למנהל, אמא לשלוש בנות וכלבה, נשואה לשגיא, וכולנו יחד גרים ברמת אפעל.
סיימתי לימודי תואר ראשון בעיצוב פנים ב hit לפני 13 שנה ומאז אני עצמאית. פסחתי על שלב העבודה כשכירה, מה שמאוד עיצב את העשייה שלי היום בעסק שלי לטוב ולרע.
מה מעורר אותך בימים אלה?
בימים אלו ממש, מקפידה לחוות את משבר גיל ה40 בעצימות נעימה, לשאול שאלות ולחקור מה עושה לי טוב. המחקר שלי הביא אותי לכתוב סיפורי פנטזיה סוריאליסטים עם בת ה8 שלי, ולדמות אותם בAI.
האתגר הבא הוא להציג את התוצרים בתערוכה שתעסוק באסקפיזם.
למעשה כל הידע שלי בעיצוב חללים, תערוכות ותצוגות, יפגוש את הפנטזיה שלי ושל הבת שלי, תמרה וייצר חלל מוטרף. מדגדג לי בבטן לחשוב על זה.
במקביל עובדת על עיצוב של עוד שני סניפים של רשת אימוני כושר בשם LOCKER ROOM במרכז תל אביב, מתכננת בית קפה קונספטואלי לקוראסונים בלבד, חנות למותג השינה עמינח ועוד ועוד.
ספרי לנו איזה סוג של טרנספורמציה את שואפת לעשות באמצעות העשיה שלך.
דווקא עכשיו כשהמציאות שלנו לצד המלחמה היא בלתי נסבלת, דברים נוראיים מציפים אותנו מכל פינה, אני מרגישה שהתפקיד שלי כמעצבת חללים מסחריים השתנה והמשימה שלי היא לנתק את המבקרים מהמציאות, לייצר חלל שגורם לאסקפיזם.
חללים בצבעוניות עזה, חללים מעוטרים בגוזמה, כאלו שמעלים חיוך, או שגורמים למבקר לשלוף מצלמה כי הוא רוצה לזכור את מה שחווה הרגע. אני רוצה לייצר מקומות שיגרמו למבקר להרגיש שהוא בעולם אחר.
הפיל בדיזנגוף סנטר בעיצוב מחודש של נועה ברכה
מה הדבר הראשון שאת עושה בבוקר?
כל בוקר יש לי שעון מעורר ל5:50, שותה אמריקנו ויוצאת לרוץ. משם טיול בוקר עם בילי הכלבה בשדה מאחורי השכונה. בטיולים שם גיליתי את ׳הניצוץ׳ של יעל. מוצאת את עצמי מחייכת לעצמי לבדי בשדה כששומעת דברים שנוגעים לי. מן רגעים כאלה ביני לביני.
מתי את נמצאת באלמנט שלך? איזה פעולות שלך גורמות לך להיות בשיא הזרימה, הנינוחות והיצירה?
גיליתי לאחרונה שאני יעילה ונינוחה יותר בשעות הבוקר והיצירתיות שלי נמצאת שם בשעות הראשונות של היום. כשיוצקים את זה להליכה בטבע, מקבלים מתכון מעניין שגורם לי לחשוב מה עוד יש לי לצעוק לעולם.
אני שומעת הרבה מחברים על מדיטציה ותרגול נשימות, עוד לא הגעתי לשם. כרגע החלק הנכון במוח מתעורר לי בזמן ריצה ממושכת, מן סוג של אזור מדיטטבי אחרי פעילות עצימה של 20 דקות.
איזה שיר גורם לך להזיז את הגוף? (צרפי לינק)
בלי להתלבט, הגיטרה של קרלוס סנטנה מזיזה אותי.
מה הגם וגם שלך?
אני גם בן אדם של אנשים וגם בן אדם של חללים פיזיים.
גם אוהבת מערבולות בלב אדם וגם קירות סטטים שעומדים ללא תנועה
אני גם אדם של מילים וגם של תכניות ושרטוטים
גם של בני אדם וגם של תוכנות מחשב
גם אוהבת מודרני נקי וגם וינטג׳ קיטש.
ספרי לנו על סרט שהשפיע עליך.
יש לי זכרונות חזקים מהפעם הראשונה שראיתי טריינספוטינג עם אחי הגדול.
במונולוג שפותח את הסרט מציג רנטון השחקן הראשי, תוך כדי בריחה, את החיים של המיינסטרים: עבודה במשרה מתשע עד חמש, הקמת משפחה, רכישת מכשירים חשמליים וחפצים שונים, תשלומים קבועים, תחביבים ובילויים שגרתיים, ילדים אנוכיים ודעיכה למוות מדכא בבית אבות; וטוען "למה שארצה לעשות דבר כזה? אני בחרתי שלא לבחור בחיים. אני בחרתי במשהו אחר. והסיבות? אין סיבות. מי צריך סיבות כשיש לך הירואין?"
קטע שמזכיר לי כמה יכולים להיות בנאלים ומשעממים החיים, וישר מזיז אותי לא לפחד ולצאת להרפתקאות.
לכל אורך הסרט המעברים בין תודעות שונות, הפסיכדליה וההזיות, הסט והתפאורה, הכל עובר לפרטי פרטים לצופה באופן מדויק.
איזה סוג של אנשים מעוררים בך השראה?
זה מדהים איך אנחנו בני האדם כל הזמן משתנים. אם היית שואלת אותי את השאלה הזו לפי 5 שנים, סביר שהייתי עונה לך שמי שמעורר בי השראה הוא איזו דמות גברית, כריזמטית עם עסקים שמניבים הרבה כסף. איזה מנכ״ל של חברה ענקית שהרים ארגון ומרוויח מיליונים.
היום אני לא נפעמת מעבודה קשה והתעשרות אלא בדיוק מההיפך, הלסת שלי נשמטת מאלו שמצליחים לעצור ופשוט להיות בלי כל העשייה המוגזמת.
לאחרונה חברות טובות שסביבי מעוררות בי השראה, נשים כמוני שחוות שינוי לקראת גיל 40 ומחפשות יום יום חדש, שינוי ודיוק של העשייה שלהן. נשים שעושות הפסקה במירוץ חייהן ושואלות מה אפשר לעשות אחרת.
יש לי חברת ילדות שעבדה שנים בארגוני ענק בתחום הפיננסי ופשוט יצאה לחופש של שנה במטרה לנשום ולחזור לעשייה מדויקת יותר. אני רק רוצה לשמוע ממנה מה היא חולמת עכשיו? איך היא מתכוונת לחדש את עצמה? מאיפה היה לה אומץ?
איזה כלים אנחנו צריכים לשכלל בעצמנו בעיניך בזמן הזה?
אני אישית חושבת שלא יזיק לכולנו לשכלל ולחדד את התודעה. אנחנו חייבים ללמוד להיות נוכחים, ולהאמין בגוף, באינסטינקט ובעצמנו . הגירויים האינסופיים, רעשי הרקע, הדאגות והמשימות כולם פה ורבות בינהן על תשומת ליבנו.
זה נכון לי בהיבט פיזי יומיומי של שיחת טלפון או מייל בזמן שאני עם המשפחה וזה נכון גם ברמה הרוחנית (שכבר נהייתה מילה מגונה ומאוסה).
בכל כך הרבה תקופות בעסק שלי לא הייתי מפוקסת ומודעת, התפזרתי ונתתי לקולות של לקוחות או ספקים להזיז אותי ואפילו לגרום לי לעצב אחרת, נתתי סוג שירות אחר ממה שרציתי בגלל ביקורת מהחוץ.
אני עדיין בעבודה יומיומית עם עצמי כי כל פרויקט בענף שלי מלווה בתקציב, אגו ופוליטיקה אבל אני מרגישה שאני מתפתחת, לומדת לשים גבולות, לומדת לא לקחת פרויקט מסוים אפילו אם רק בגלל הערה של הלקוח שכיווצה אותי במפגש הראשון.
מה עוזר לך לשמור על הסקרנות שלך ערה?
הכי שיטחי שלי, סיבוב בקניון (-:
לפני שנים, כשהייתי סטודנטית לעיצוב פנים, היתה לי ולאמא חנות יד שניה בגבעתיים. חנות שנולדה מאוסף בגדים שסבתי אלוירה הותירה בדירתה כשנפטרה.
היא היתה אגרנית, אספנית, קיטשית אבל גם בעלת ידיים טובות ויכולות עיצוב מעולות. בעקבותיה, בהמשך, נרשמתי ללימודי תפירה והגעתי לבורדות, התאהבתי בעולם הוינטג׳ וליקוט היד שניה.
עד היום אני מרגישה שעולם האופנה משפיע גם על יישומים בעולמות שלי, עיצוב הפנים. אני אוהבת לראות חנויות בגדים אפילו הכי נפוצות כמו זארה, ולהבין איזה שילובים נעשו, ואיך חוזות הטרנדים מבשרות את עולם העיצוב של השנה הקרובה. בדרך כלל גם נראה קורלציה בין העולמות.
מה היא למידה בשבילך, כמה מקום היא ממלאת בחיים שלך? באיזה דרכים את אוהבת ללמוד?
אני חושבת שהיות ואני טיפוס מאוד תזזיתי הפלטפורמה הכי טובה ונכונה לי היא דרך פודקאסט. אני יכולה לשים את האזניות שלי ולעבור בין הרבה נושאים ופודקאסטים תוך כדי ריצה, הליכה עם הכלבה, ניקיון של הבית ואפילו עבודה בגינה. הלוואי והייתי מצליחה לשבת ופשוט לקרוא, המחשבות שלי נודדות מיד ודעתי מוסחת.
איזה עוגנים יש לך של מילוי עצמי?
אני מקפידה לעשות עם שגיא, בן הזוג שלי, סשן במדבר פעם ברבעון. זה מן חוק שחוקקנו לנו כמו אחת מהמשימות שמטיל עלינו הרו״ח. נסיעה בלי הבנות לשלושה ימים למדבר, מגיעים ערוכים כך שלא צריכים לפגוש אף אדם בזמן הזה. ואז הכל קורה, השקט והשממה מעיפים אותנו למקומות חדשים. אנחנו מרגישים ששם אנחנו נפגשים ובין לבין היו דמויות אחרות דומות לנו.
יש לך המלצה על פודקאסט שמעורר בך השראה?
בלי להתלבט ׳הניצוץ׳ של יעל הוא האהוב עליי. אני גומעת כל מילה שלה בשקיקה. לפעמים אני מרגישה שאני רק צריכה לשמוע את הקול שלה ואני חוזרת לסטייט אוף מיינד רגוע, חוקר, שואל שאלות.
הקול שלה נותן לי מן לגיטמציה לחקור ולהבין שזה בסדר שלא הכל מובן לי, ושאילת השאלות זו מתנה.
הפרק האהוב עליי הוא הפרק עם דנה רגב, על אזור הגאונות. זה פרק ששלח אותי לחפש איך להיות גרסא טובה יותר של עצמי.
הניצוץ עם דנה רגב על איזור הגאונות נמצא כאן.
מה קיבלת מ-LU?
הרבה זמן חיזרתי אחרי התכנית של לו, וכל פעם המחשבה לפנות חצי יום עבודה בשביל סדנא שלא הצלחתי להבין מה היא יכולה לעשות עבורי, נראתה לי ניהול זמנים בלתי יעיל. הפאוזה שיצרה המלחמה בשילוב עם ה׳ניצוץ׳ גרמו לי להבין שזו בדיוק הבעיה שלי. אני יעילה מדי.
כל הזמן דוחסת משימות ומשלימה אותן בלי לעצור לראות אם במשימות שלי יש יצירה, תשוקה, הנאה.
אני מרגישה שבתהליך ב׳לו׳, התחילה תנועה, כמו שלמדתי לרוץ, שלב החימום היה הקשה ביותר, השריר עוד קר, הכל כואב אבל עוד מעט הכל יפתח וירוץ.
LU
עשו לי חימום יסודי, עשו לי מתיחות, עיסוי, כולי חמה ואלסטית ומוכנה לראות איך לצלוח את המירוץ הבא שלי . מרגישה שדייקתי את העשייה שלי ויכולה להוציא מעצמי מוצר טוב יותר, מעוצב יותר ואפילו להנות מהתהליך.
נועה סיימה לאחרונה את התכנית לבניית מותגי העתיד, אם מדליק אותך להצטרף כל הפרטים נמצאים כאן.
