האנשים שעושים שינוי.
Meet The Learning People Club
התלמידים של הזמן הזה, האנשים הקריאייטיבים והסקרנים שלומדים אצלנו.
תכירו את לוטן זינגר, מעצבת פנים עם סטודיו לעיצוב חללים מסחריים ופרטיים, היא יצרה את עיצוב הפנים של גלידת אותלו, לנדוור, silly kid ועוד מקומות מדליקים בעיר.
ספרי לנו על עצמך
גדלתי ברמת גן, מאז שאני זוכרת את עצמי בניתי בתים בלגו, עיצבתי לברבי שלי בתים וציירתי עשרות 'שרטוטים' של חללים מדומיינים. היה לי ברור שזו האהבה שלי.
למדתי בHIT עיצוב פנים ומיד כשסיימתי את הלימודים התחלתי לעבוד בתחום.
מאוד לא אהבתי להיות שכירה ולכן פחות משנה אחרי שסיימתי את לימודיי כבר פתחתי את הסטודיו הראשון שלי -סטודיו OPA, עשר שנים הוא פעל עד לפני שלוש שנים, כשעזבתי את הסטודיו ואת תל אביב ויצאתי לדרך חדשה.
היום אני גרה בכרכור עם צחי, עומר ואלונה.
מה מעורר אותך בימים אלה? ספרי לנו על משהו מיוחד שאת עובדת עליו או יוצרת אותו.
אני מעצבת לראשונה מלון וזה מאוד מרגש אותי, עובדת על קולקציית מוצרים בשותפות עם חברה יצרנית ועובדת על פרויקט קהילתי שמקווה מאוד להוציא אותו לפועל בשנה הקרובה.
איזה סוג של טרנספורמציה את שואפת לעשות באמצעות העשיה שלך?
אני מאמינה לחלוטין שחלל מייצר מציאות, החל מהתחושות , התנועה והאינטרקציות שהוא מזמן.
המטרה שלי היא ליצור חללים שמאפשרים שינוי, שהזמן מיטיב איתם, כאלה שמכבדים את האנשים שפועלים בהם וגורמים לאנשים לחייך.
מה הדבר הראשון שאת עושה בבוקר?
שותה תה עם ג'ינג'ר ולימון ויוצאת לטיול בשדות ליד הבית עם מייקל הגור החדש שלנו.
מתי את נמצאת באלמנט שלך?
איזה פעולות שלך גורמות לך להיות בשיא הזרימה, הנינוחות והיצירה?
כשאני בתהליך של יצירה- בין אם זה בתכנון חלל, בציור או בבישול, באור יום ובשקט,
אני מאוד מרוכזת וממוקדת בדבר שאני עושה עד כדי ניתוק מהסביבה.
איזה שיר גורם לך להזיז את הגוף?
גון בן ארי (ובהופעה זה בכלל וואו)
מה הגם וגם שלך?
נראה לי שאני גם וגם בהגדרה.
אמוציונלית ושכלתנית, חרוצה ועצלנית, אשכנז ומזרח, פשטות ותחכום, תרבות גבוהה וטראש, מוקפד ומרושל, קריירה ואמהות, עיר גדולה וחיי כפר.
ספרי לנו על ספרים שהשפיעו עליך.
יש המון ספרים שהשפיעו עליי אבל אני אנסה להישאר בתחום העיסוק שלי-
"חלל וכו' מבחר מרחבים" ז'ורז' פרק, אסופת הרהורים על מרחב וזמן, על חלל מוחשי וזכרון של חלל, על העיר, השכונה, הבית והחדר תוך הטלת ספק בכל המובן מאליו.
"המרחב הוא ספק: אני חייב לסמן אותו, לציין אותו ללא הרף; הוא אף פעם לא שלי, הוא לא ניתן לי אף פעם, אני חייב לכבוש אותו. המרחבים שלי שבירים: הזמן עומד לשחוק אותם, עומד להרוס אותם: שום דבר לא ידמה עוד למה שהיה, זיכרונותיי יבגדו בי, השכחה תסתנן לזיכרוני."
"כמעיין המתגבר" איאן ראנד, על חשיבותה של יצירה אבסולוטית ועל מהות האידיבידואל והחותם אישי .
זה הספר הראשון שגרם לי להבין שזה מה שאני רוצה לעשות בחיים.
"הזכות לעצלות" פול לפראג, מניפסט קצר, מושחז ומצחיק על הרוע והטמטום האנושי בעולם קפיטליסטי, בוז ל"אידיאולוגיית העבודה" ולבורגנות.
ויש לך סדרה מומלצת?
בוג'ק הורסמן זו אחת הסדרות הטובות ביותר ובוודאי האהובה עליי. יצירה עמוקה, פילוסופית ועל זמנית הנוגעת בעצבים החשופים ומתמודדת עם נושאים מורכבים כמו הורות, פמיניזם, התמכרויות, בדידות ובכלל מרכיבי ההוויה האנושית.
העובדה שזו אנימציה והדמויות בה הן שילוב של בני אדם וחיות מואנשות הופכת את כל זה למצחיק ועצוב הרבה יותר.
איזה סוג של אנשים מעוררים בך השראה?
אנשים שמצליחים לחיות בקצב אחר, איטי יותר, שלא נכנעים לנורמות, נאמנים לעצמם.
אם אני צריכה לבחור מישהו שמשפיע עליי מקצועית – חיימה חיון – מעצב ואמן רב תחומי
ואחד הבודדים שפועלים כיום שהצליח לגבש שפה ייחודית המזוהה איתו. מתפתח כל הזמן, משפיע ומוביל את עולם העיצוב ומוכשר בצורה בלתי רגילה.
איזה כלים אנחנו צריכים לשכלל בעצמנו בעיניך בזמן הזה?
בשנים האחרונות הופקעו מאיתנו המון יכולות, כל אחד הצטמצם למשלח ידו ושאר האיכויות נעלמו, מעין חברת מומחים שכל אחד עוסק רק בתחומו. המגמה הזו משתנה ואני חושבת שעוד תשתנה, אנשים מחזירים לעצמם ידע, כשרון וניסיון שאבד להם ומתפתחים במקביל בתחומים רבים. אנחנו מפסיקים להיות מוגדרים בצורה חד משמעית, יש הרבה יותר גמישות ותנועה.
מה עוזר לך לשמור על הסקרנות שלך ערה?
גיוון בעשייה- לפנות לתחומים חדשים ולא מוכרים לי ושיתופי פעולה מעניינים.
צניעות- ההבנה שעם כל מה שכבר למדתי אני עדיין לא יודעת כמעט כלום ותמיד צמאה ללמוד.
מה היא למידה בשבילך, כמה מקום היא ממלאת בחיים שלך? באיזה דרכים את אוהבת ללמוד?
הלמידה היא המשך ישיר לסקרנות, אני לומדת כל הזמן- מהתבוננות, מהבנות שלי, מקריאה, הרצאות, קורסים. מאז הקורונה והמעבר לאונליין אני מוצאת את עצמי לומדת הרבה יותר ונהנית לטעום גם מתחומים שלא חשבתי שיעניינו אותי.
איזה עוגנים יש לך של מילוי עצמי?
לרקוד (ביוניקורן), לצאת לטבע (בפרט למדבר), סיני היה עוגן חשוב בחיי, שבט של חברות טובות וקרובות.
ספרי לנו מה קיבלת מהתהליך ב-LU
את היכולת להתבונן פנימה ולזקק את המהות.
לא לעשות סתם, לצקת כוונה לכל דבר שעושים.
את האומץ לבחור להתעסק בכל מה שמעורר אותי (גם אם זה לא ממש התחום שלי).
זה היה מסע פנימה שהתערבב עם המלחמה שפרצה במהלך הקורס והפך את כל מה שחשבתי שאני יודעת להזדמנות לחשיבה מחודשת.
והבונוס – הרווחתי חברות.
לוטן בוגרת התכנית לבניית מותגי העתיד, הסילבוס נמצא כאן.
