האנשים שעושים שינוי.
Meet The Learning People Club
התלמידים של הזמן הזה, האנשים הקריאייטיבים והסקרנים שלומדים אצלנו.
תכירו את קרין עינב, ממתגת ואמנית, אשת קריאייטיב בתנועה מתמדת, עד לאחרונה הארט דיירקטורית של רשת מלונות בראון בארץ ובעולם.
ספרי על עצמך, איפה את גרה ומה את עושה בחיים.
קוראים לי קרין עינב פרץ בלדר... כןכ כן, מלא שמות.
הייתי נשואה 24 שנה והפרק הזה הסתיים בחברות, משפחה ואהבה.
זמן קצר לאחר גרושיי, הכרתי את אהבת חיי- דן.
יש לי שתי בנות מהממות ולדן יש ארבעה בנים- גברים גברים. דן ואני גרים בהרצליה.
עד ה 7.10- הייתי הארטדיירקטורית הגלובאלית של מלונות בראון- בארץ ובחו״ל- האמת, זה היה תפקיד חיי. משהו שקשה לתאר בכמה מילים. אבל החיים כמו החיים, יצרו מהפך או היפוך או מהפיכה ומכאן יצאתי לדרך עצמאית סוף סוף, בגילי המופלג- 55.
לא מאמינה לעצמי. אני מרגישה כמו ילדה, ועובדת עם אנשים צעירים, מה שמשמר אותי על קצות האצבעות, אפרופו אצבעות.... בעברי הייתי רקדנית מקצועית והופעתי בלהקות, בארץ ובעולם.
ואם כבר מזכירים, היפוכים ומהפכים- אז, הצגתי גם בתערוכות יחיד וקבוצתיות בארץ ובעולם. אז כן- תמיד סביב יצירה, תמיד מחפשת, תמיד עובדת, לא יכולה בלי זה.
מה מעורר אותך בימים אלה?
כיוון שסיפרתי כבר שאני אוהבת לעבוד, חייבת לעבוד, לא יכולה בלי זה, כרגע אני עובדת במקביל על כמה מיתוגים שנפלו לחייקי ומאתגרים וממלאים אותי.
למרות התקופה- בנושא זה, אני נהנית מהיצירה, מהאתגר, מהחשיבה מיתוג שני מלונות יווניים מאוד מרגש אותי, כי הגעתי לזה בזכות העבודה שלי ומכך שהכירו אותי ורצו לעבוד איתי, מיתוג חברת נדל״ן- מאתגר ומעניין ורה ברנדינג או פייסליפט ל״מסע״- זה הכי מרגש אותי.
דווקא עכשין לתת מהיכולות שלי ולהעביר את המותג, מתיחת פנים- של משהו עם חזון, ערכים, ייעוד. זה אתגר שאני מצפה לו מאוד.
ספרי לנו איזה סוג של טרנספורמציה את שואפת לעשות באמצעות העשיה שלך.
השאיפה שלי, היא לגרום למותגים שאני עובדת איתם, ללכת יד ביד לעבר המאה הבאה.
להכיר את המתחרים, להבין את הלקוחות של המותג וליצור נחשקות.
מעבר לזה שממלא אותי מותג שמצליח, אני אישית נהנית ל״רקום״ מותגים- שפה, צבעוניות, עולם.
מה הדבר הראשון שאת עושה בבוקר?
אני משקימת קום מטבעי, אך לאחרונה זה כבר ממש מוגזם.
אחרי קפה ומעבר זריז על חדשות ואינסטוש, אני יושבת לעבוד לפעמים כבר ברבע לחמש בבוקר. מוגזם? מוגזם. פלא שאני נטרקת על הספה כבר בשמונה וחצי.
מתי את נמצאת באלמנט שלך? איזה פעולות שלך גורמות לך להיות בשיא הזרימה, הנינוחות והיצירה?
יצירה יצירה יצירה. זה מה שגורם לי להרגיש שווה בעולם הזה, עם ערך ומשמעות.
קצת מדאיג, אבל אני באמת חושבת שאם לא אצור, אעבוד, אשגע.
איזה שיר גורם לך להזיז את הגוף?
אוי ויי. יש כל כך הרבה. אם תשימו רדיוהד- סביר להניח שתמצאו אותי רוקדת.
מה הגם וגם שלך?
גם חרוצה מאוד- באזור הגאונות שלי, זה בא לי בקלות, זה זורם. וגם אם אני נתקעת, למדתי לנשום, לשחרר וזה יגיע- הפתרון יגיע, למדתי לסמוך על עצמי יחד עם זאת, יש דברים שאני עצלנית ברמת פרופסורה.
מפגשים- תמיד מתלהבת אך כשזה מגיע, בא לי לדחות. לצאת מהבית נהיה פתאום מבצע, לא כל כך בא לי ואני לא מבינה למה אני צריכה ועוד שטיקים כאלה שנולדו בקורונה ומנכיחים את עצמם עדיין.
המלצה לסרט או ספר שהשפיעו עליך.
סרט ישן ישן שכשיצאתי ממנו, הוא עטף אותי כשבוע בכל רובד אפשרי. אני אפילו לא זוכרת מה היה שם שכל כך נגע בי. כלומר הכל היה שם, אבל הנקודה שבה הוא הרטיט אותי, אינה זכורה לי
״עד סוף העולם״, עם פסקול מופלא ושחקנים אייקוניים.
הטרילוגיה של קשישטוף קישלובסקי: אדום, כחול, לבן-גאונות שתפסה אותי בזמנו (זמנים ללא רשתות, ללא אינטרנט) כוואו אחד גדול. בעיקר התחברתי לכחול בו הדמות הראשית מאבדת את ביתה ובעלה בתאונת דרכים, ובוחרת ביצירת דמות חדשה לחייה. פשוט מרגש ומעורר מחשבה על יצירת החיים של עצמך.
איזה סוג של אנשים מעוררים בך השראה?
אנשים של גם וגם, נשים שעושות את זה, שמצליחות להביא את הקול שלהן לעולם, ליצור לעצמן קהל, ״סקסיות״, עם קול אישי, ֿטביעת אצבע.
אמנים שאני מעריכה במיוחד: יויוי קוסמה, פיטר דויג, ז׳אן מישל בסקיאט, טום יורק, אוהד נהרין מבחינתי הם כולם פורצי דרך בזמנם ותחומם ועל זמניים.
ֿ
איזה כלים אנחנו צריכים לשכלל בעצמנו בעיניך בזמן הזה?
בעיקר גמישות מחשבתית, לזוז עם השינויים, להעז ולפחד קצת פחות, לסמוך על עצמינו, כי רק אנחנו נציל את עצמינו, אם לא נזוז, נטבע.
מה עוזר לך לשמור על הסקרנות שלך ערה?
מוזיקה, אומנות, אופנה, ערים בעולם, אנשים, הרשתות החברתיות ובתוכן העולמות בהם אני משוטטת, והמוח שלי שמסרב להתבגר.
מה היא למידה בשבילך, כמה מקום היא ממלאת בחיים שלך? באיזה דרכים את אוהבת ללמוד?
אני די אוטודידקטית אם לאמר את האמת. השנים בהן אני מעצבת גראפית הן שנים של למידה מתוך העבודה, מתוך ספרים, מחשב, שיטוט וקריאת תכנים ומאמרים בנושא.
כמו גם בשאר החיים, אני לומדת מהעשייה, מהמפגש עם אנשים, מסיטואציות חיים שעברתי ואו שעברו אחרים. בכלל אני מבינה שאני אדם אינטימי (למרות שאני מצטיירת כפתוחה), עצמאי שמתנהל בעולם בלי לבקש הרבה עזרה ובעצם צומחת מתוך העשייה שלי עצמי.
איזה עוגנים יש לך של מילוי עצמי?
בעיקר לרקוד ולשמוע מוזיקה- הטענה ישירה ללא USB.
יש לך המלצה על פודקאסט שמעורר בך השראה?
מה קיבלת מהתהליך שלך ב-LU?
בעיקר קיבלתי את מה שציפיתי לו- למצוא מקום לעצמי, שלא קשור לעבודה (לא קשר ישיר), ולא לאף אחד שאני מכירה, בזמני החופשי (שלא היה לי כזה עד ה 7.10), לקחת זמן ומרחב ולהשקיע בי. קיבלתי רעיונות חדשים, עושר קריאטיבי וויזואלי וחבורת נשים מטריפה.
אני מרגישה שבעיקר קיבלתי מיץ אומץ וזריקת עידוד. מקום שבו הבינו אותי, ראו אותי ונתנו לי טיפים להמשך. אני מרגישה שאני רוצה וצריכה עוד קצת לו- ומחכה לזמן המתאים. לו-יהי.
קרין סיימה את התכנית לבניית מותגי העתיד, כל הפרטים על התכנית הבאה כאן.
*הדימויים בראיון לקוחים מתוך התרגילים בהתעוררות של קרין במהלך התכנית.