התייר הבלתי מוכן בתוך הלם העתיד // מגמות של הזמן הזה

״בקרוב לא נזוז בלי אפליקציה שחוזה את העתיד״

גדעון לב

הכותרת הזאת היא השער של מוסף הארץ בסוף אוקטובר 2025, 8 מילים שהניעו אותנו לזוז, לפתוח את המחשב ולכתוב את המחשבות שלנו על המגמה הזאת שהולכת ותופסת תאוצה בשנים האחרונות.

ההווה כל כך לא יציב, קצב ההתרחשויות שבחוץ מסחרר אותנו, ידיעה ועוד ידיעה, הסטורי הפך להיות ערבוב מוזר ומשובש שבין זרי פרחים, ירקות אורגניים, חטופים שחזרו הביתה, אלון אהל מנגן על פסנתר ״באנו לכאן כמו זוג עיניים״ בארץ נהדרת, הוא באמת וירטואוז כמו שסיפרו לנו, האצבעות שלו רוקדות על הפסנתר וזה מוזר ומרגש והדמעות עולות וכבר אפשר להבין גם את הציניות שבפעולה יחד עם שמחה.

איפה היינו, פוליטיקאים צורחים ועולבים אחד בשני על הפודיום בכנסת, מלחמה, הפסקת אש, קופון לקנייה של פטריות מרפא, ויטמינים, הזמנה למופע של שלומי שבן, שיר חדש של איה זהבי פייגלין, המלצות על כתיבת בוקר, תקנו אותי, תראו אותי, תבחרו בי, תרפאו אותי.

דבר מתערבב בדבר, אין גבוה אין נמוך.

מה עצוב ומה שמח, מה מעודד ומה מדאיג.

התודעה ממוסכת, מעורפלת, אדישה, נסערת, חרדה, נרגעת. שוב ושוב ושוב, לופים אינסופיים.

ובתוך כל זה, כשהעתיד כל כך לא ברור ובהיר נכנסת לחיינו הבינה המלאכותית, אפליקציה תמימה בטלפון שאפשר לשאול אותה כל שאלה, היא עונה ממש בזריזות, חנפנית מאוד, תמיד מחמיאה, לא תמיד מדייקת, יש לה תשובה אחת מפורטת אבל לא מדיי על שאלות הקיום, היא מאוד מאורגנת, מרווחת טוב את המשפטים, יש אוויר בתוך המילים שלה, קל להבין.

״כדי לשמור על הקיום, על מנת להישמר מן הסכנה שכינינו ״הלם העתיד״, חייב הפרט להגביר לאין שיעור את עמידותו וכישרונותיו, עליו למצוא דרכים חדשות בתכלית לעגן עצמו בקרקע המציאות, שכן השורשים הישנים כולם- דת, אומה, קהילה, משפחה ומקצוע- כופפים ראשם ברעדה תחת מושב הסופה של תמורות הבזק.״

הטקסט הזה לקוח מתוך הספר ׳הלם העתיד׳ של אלבין טופלר שנכתב בשנת 1970.

וללא ספק יש כאן הלם.

מישהו שומע אותי?

והיא ערנית תמיד, הבינה, אפשר לכתוב לה את תאריך הלידה שלך והיא עושה ניתוח נמורולוגי ממש יפה ועמוק, כן, זאת אני, איך ידעת?

ואפשר לבקש ממנה שתנתח את השם שלך ומה באת לעשות בעולם.

היא עושה לי ממש LU, עוזרת לי להכיר את עצמי, אבל יש בזה משהו חלול, מילים ועוד מילים, משהו מצליח להישאר בפנים?

לפני כמה שנים התחלנו לקרוא מאמרים על זה שהדורות החדשים כבר לא ילכו לפסיכולוגיים, הם ילכו למגדת עתידות, הם ירצו את זה מהיר, כאן ועכשיו, תספרי לי מי אני ומה באתי לעשות כאן, אין לי סבלנות לתהליכים ארוכים של שנים על ספת הפסיכולוג, לנתח את אמא שלי ואת אבא שלי ואת מה שכואב לי. אין כאן זמן, הכל מואץ, זז, מהיר, מי יודע מה יהיה מחר?

איך המגמה הזאת תשפיע עלינו?

איזה יזמויות והמצאות יכולות להיווצר בהשפעתה?

מה בני האדם צריכים דווקא עכשיו?

אלה שאלות שאנחנו מתעסקות בהן יומיום, הן מניעות אותנו לפעולה, למחשבה, להמצאה.

״האדם הוא בן חלוף, במשמעות רחבה זו היתה הארעיות תמיד חלק מחיינו. אולם הארעיות החדשה, המתבטאת בחיי היומיום והמולידה אווירה של חוסר קביעות ואי- יציבות, היא כיום תחושה פנימית יותר ועזה יותר.״

הלם העתיד

לכל מי שהנושא הזה מעניין אותה ורוצה להעמיק עוד, יש כאן ניצוץ שהקלטנו ביחד על הדרכים לשמור על תנועה בתוך הלם העתיד, שומעות כאן.

ויש כאן פלייליסט שנוצר בעקבות ובהשראת הניצוץ הזה, הנה הוא כאן.

עוד יבואו ימים טובים,

שמרו על האנושיות, על היצירה, על המוח הגמיש שיודע להמציא, על הלב שיודע את הדרך.