על מוזיקה, מילים ומה שמזיז אותך

ראיון עם יוסי חלילי

למצוא את הצליל הייחודי שלך ושל המותג שלך, בעולם שבו מאות אלפי צלילים מהדהדים יחד בלי הפסקה.

הי חלילי, ספר לנו על עצמך.

נולדתי בשכונת התקווה שבדרום ת״א ולמדתי ברמת אביב שבצפון. האינטגרציה בין העולמות ליוותה ומלווה אותי כל הזמן, ועזרה לי להרחיב את הפריזמה לגבי אנשים, תפיסות ודעות. לפני כמה שנים עברתי לאבן יהודה שבשרון בעקבות האהבה והמשפחה שהתרחבה ומאוד נחמד פה. אני עדיין מפלרטט עם העיר כל הזמן בזכות פגישות, תקלוטים וחברים שגורמים לי לבוא לבקר.

למדתי תקשורת וניהול במכללה למנהל, אבל הדבר העיקרי מהתואר הזה היה רדיו ״קול הקמפוס 106FM״ שבו שידרתי וערכתי יותר מעשור. הוא הביא אותי למחוזות שונים ומעניינים בתחומי המדיה והמוזיקה, שמלווים אותי גם היום. היום אני עושה בעיקר קריאייטיב ותוכן לאתרים, מנהל דיגיטל למוזיקאים, כותב UX וגם מתקלט ועורך מוזיקה.

מה הדבר הראשון שאתה עושה בבוקר?

מנסה להתחמק מקפיצות ובעיטות של שני ילדים קטנים שהגיעו למיטה שלי בלילה. לרוב ללא הצלחה.

מה מעורר אותך בימים אלה?

מאז שעברתי לשרון ונהייתה לי גינה קטנה, התאהבתי במלאכת הגינון. בגל הראשון של הקורונה היה לי זמן ובניתי לבד מערכת השקיה ממוחשבת לצמחים. כבר תקופה שאני עסוק בשיקום ארוך של עץ מנגו ענק שקיים פה כבר יותר משמונים שנה, וזוכה מחדש לטיפול צמוד. בדיוק עכשיו מתחילים לבצבץ לו ניצני פירות אחרי תקופה ארוכה, ואני מקווה שהשנה נזכה לטעום ממנו שוב.

מתי אתה נמצאת באלמנט שלך? איזה פעולות שלך גורמות לך להיות בשיא הזרימה, הנינוחות והיצירה?

בוב מארלי אמר פעם שכשהוא משחק כדורגל העולם סביבו מתעורר לחיים. אני מרגיש בדיוק ככה כשאני משחק, למרות שעם הגיל והפציעות אני משחק פחות. זה קורה לי גם בתקלוט טוב או בכתיבה של טקסט שאני מרוצה ממנו.

לרוב זה עובד כשטוב מסביב והבטחון העצמי דוחף קדימה. החכמה היא לעשות את זה ולהצליח גם כשפחות טוב.

איזה שיר גורם לך להזיז את הגוף?

המלצה לסרט או ספר שהשפיעו עליך.

“הרים יש לטפס מתוך מאמץ קטן ככל שאפשר, ובלי התלהבות יתרה. האמת שעל טבעך העצמי להכתיב לך את הקצב. אם אתה נעשה קצר רוח הגבר את הקצב, אם אתה נעשה קצר נשימה, האט. יש להעפיל בהר מתוך איזון בין קוצר רוח לקוצר נשימה. אז, כאשר הינך מקדים לחשוב על הדברים, מפסיקים צעדיך מלהיות אמצעים להשגת המטרה, וכל אחד מהם נעשה למאורע בפני עצמו. מעלה זה – יש לו קצוות משוננים, סלע זה – אוחז בהר בצורה רופפת. אלה דברים שתמיד יש להבחין בהם. חיים הנחיים רק למען מטרה עתידה, הם חיים רדודים. צלעות ההר הן המזינות את החיים, ולא פיסגתו. עליהן מתרחשת צמיחה של דברים, אולם כמובן, בלא הפיסגה לא תוכלנה להתקיים צלעות כלשהן. היסגה היא המגדירה את מהותן של הצלעות וכך ממשיכים אנו הלאה. דרך ארוכה לפנינו… אין מה למהר…

פשוט צעד אחר צעד.”

מתוך “זן ואמנות אחזקת האופנוע” מאת רוברט פירסיג, ספר חובה שקראתי בתחילת שנות העשרים שלי והבטחתי לעצמי לקרוא שוב בכל כמה שנים.

עדיין מחכה על המדף.

איזה סוג של אנשים מעוררים בך השראה?

אנשים שלא מחכים להשראה ומביאים אותה בעצמם.

כשהייתי כתב מוזיקה ב׳עכבר העיר׳ יצא לי לראיין לא מעט אמנים ומפיקים. אני זוכר שהטובים שבהם חזרו על המשפט הזה, של לא לחכות שהמוזה תבוא, אלא להיכנס לאולפן בכל בוקר מחדש ולהתחיל ליצור. רק ככה זה קורה.

אישתי חן היא דוגמה מעולה לזה ואני הרבה פעמים מסתכל מהצד בהערצה על היכולת שלה להתמיד ולברוא דברים מאפס, גם כשלא בדיוק ברור איך ואין הוראות מדויקות למה צריך לקרות. זה משהו שהייתי רוצה יותר אצלי.

איזה מותג עושה את העבודה הכי טובה בעיניך בארץ ובעולם? מבחינת הדרך שלו לספר את הסיפור שלו ולתת ערך לקהל, מה הערך שאתה מקבל ממנו?

יש המון כאלה בשנים האחרונות, וכשכל העניין של מיקרו-קופי מתפתח ומשתכלל, זה נהיה יותר קשה לבחור. MailChimp למשל זה קונצנזוס בעניין הזה. אני גם מאוד אוהב את Slack שכמעט תמיד פוגעים במסרים ובדרך שבה הם מלווים את היוזרים שלהם. ואפשר לציין גם את ספוטיפיי, שהם לא מושלמים כמותג, אבל יש להם כאלה יציאות שגורמות לי להתאהב. כשמבטלים את הפרימיום שלהם למשל, הם נפרדים עם פלייליסט שמורכב ממילים של שיר קיים (If You Leave Me Now של שיקגו). גאוני.

איזה מותג מקומי עושה את זה נכון מבחינת קופי ומיקרוקופי?

הבחירה האינטואיטיבית של קופירייטרים וכותבי מיקרו-קופי הולכת תמיד ל׳חשבונית ירוקה׳ ודי בצדק.

תומר פילין והחבר׳ה עושים שם עבודה טובה בכל מה שקשור לתוכן. אני אפילו קורא את הניוזלטר שלהם עד הסוף לפעמים.

בכלל, ההתפתחות העולמית בתחום מגיעה גם לכאן עם השנים וגם מותגים גדולים וקטנים מתחילים להפנים את השינוי. BuyMe למשל, או אפילו בנקים וחברות ביטוח שהפכו ממשק עם תוכן רובוטי לחלוטין למשהו הרבה יותר נעים ואינטואיטיבי.

מה אתה הולך ללמד ב-LU? איך אתה רואה את החיבור שבין כתיבה ומוזיקה?

כתיבה, מוזיקה ויצירה בכלל היא עניין של פידבק. אפקט. דיאלוג עם מישהו אחד נוסף לפחות, לפעמים אלפים ולפעמים מיליונים. טקסט טוב הוא כמו רחבה טובה. נוצר שם משהו בחיבור בין הדי.ג׳יי או האמן על הבמה לקהל שלו. כותב טוב יכול לעשות בדיוק את זה ולקחת את הקוראים שלו לסיבוב בעולמות אחרים.

בשיעור ״הביט של המילים״ נדבר על שפה ועל ההשפעות שלה, על קצב בכתיבה, משקל של מילים בעולם הדיגיטלי, קופי ומיקרו-קופי, אפיון UX (חוויית משתמש) והנעה לפעולה. נעבור על טיפים ודוגמאות. ננסה להבין איך כל זה מתקשר למוזיקה ולמה חשוב למצוא את הצליל הייחודי שלך ושל המותג שלך, בעולם שבו מאות אלפי צלילים מהדהדים יחד בלי הפסקה.