top of page

Lu Magazine

נוסטלגיה לעתיד / קולקציה משותפת של VAZA & LU

כבר חצי שנה שאנחנו עובדות ביחד על קולקציה משותפת של VAZA & LU שמשלבת רעיונות, צבעים, מחשבות וחומרים שמזכירים זכרונות מהעבר ושואפים למחשבות טובות ואופטימיות על העתיד.

והנה הרגע הגיע והקולקציה באוויר, ממש לקראת האביב.


נפגשנו עם שירה לאור, היוצרת של VAZA לשיחה על תהליכי החשיבה והיצירת של הקולקציה המושתפת.


״האם אנו, החיים בהווה, נדונו לא לחוות לעולם אוטונומיה, לעולם לא לעמוד, ולו לרגע אחד, על פיסת אדמה שרק החופש שולט בה? האם אנחנו מצטמצמים לכדי נוסטלגיה לעבר או נוסטלגיה לעתיד? האם עלינו להמתין עד שהעולם כולו ישוחרר משליטה פוליטית אף לפני שאחד מאיתנו יוכל לטעון שהוא יודע מהו

חופש?״

מתוך אזור אוטונומיה ארעי / חכים ביי


ספרי לנו על עצמך ואיך הגעת להקים וליצור את ואזה.


אני שירה, אמא, מעצבת, חוקרת, אוצרת, אוספת, חברה ובת זוג.

אני משפחתית ונוסטלגית, בת של אנשי חינוך, אוהבת צבע וחיבורים.

חיבורים תמיד מסקרנים אותי- בין אנשים, בין הבגדים שבחרתי ללבוש היום, מה החיבור גורם לי להרגיש, מה עובד עם מה, מי נותן למי כוח.

חיבורים בבית שלי ובסביבה- בין ישן לחדש, בין אובייקט שעיצבתי, הכנתי, צבעתי או לאחד שקניתי,

חיבור של איפה שמתי אותו בבית, מי השכנים למדף איתו ואיזה סיפור הם מספרים יחד- זכרון וחוויה ממקום שהיינו.



מעסיק אותי החיבור בין עבודת ידיים לבין חינוך, שימוש חוזר בחומר, תהליכים של פירוק והרכבה וההשפעה של כל אלה על מרחב אישי משמעותי לילדים ומבוגרים. 


אני בוגרת שנקר במחלקה לעיצוב אופנה, בעלת סטודיו מקומי במושב לקראפט וחומר.


ואזה הגיעה מתוך היש מאין, מתוך דגדוג באצבעות לעשייה והנשמה שחיפשה חיבורים, לרצון למפגש עם ילדים, אנשים, צבע וחומר בשיא הקורונה בצד השני של העולם.



ואזה זה החיבור בין כל העולמות שאני אוהבת, אני מאמינה גדולה שהבית שלנו הוא קופסא של קסם- בתוכה גרים האנשים הכי חשובים לנו, הבית שלנו הוא כמו מוזיאון בשבילי- חוויות וזכרונות ממקומות שהיינו יחד, אוסף של פריטים  שמספרים את הסיפור המשפחתי שלנו ושל כל אחד מאיתנו.

כשאני מעצבת את האובייקט לקופסת הקסם הזו אני מכניסה לתוכו ערך ומשמעות שעוזרים לי לספר את הסיפור שלי טוב יותר.


איך זה מרגיש להקים סטודיו פעיל בארץ? איזה מיומנויות זה דורש ממך?


סטודיו ואזה עשה איתי עלייה לישראל.

חזרנו הקיץ לישראל אחרי 5 שנים של הרפתקאה בקליפורניה.

פה זה הבית, אז אנחנו אמנם תושבים חוזרים אבל סטודיו ואזה הוא עולה חדש, אז מצד אחד הוא פעיל כבר 3 שנים והערכים בו ברורים לי, העשייה בו כבר רקומה אבל את הכל אני מדייקת מחדש פה בארץ.



אני מרגישה שיש לו מקום פה יותר משהיה לו שם- אני מרגישה שפה השבט שלי ואני עסוקה בחיפושים אחריו, אני חושבת שבישראל יש יותר אנשים שמבינים כמה חשוב החיבור בין העשייה לנפש, בין לקיחת פסק זמן מהעבודה בשביל העצמה עצמית ושהייה בתוך תשומת לב בתוך הטירוף הזה שנקרא החיים.


המיומנויות שזה דורש ממני חלקן באות לי באופן טבעי ואת חלקן אני חוקרת ולומדת.


העיצוב, הרעיון לריטואל, סדנא או קראפט של בוקר הם נטולי מאמץ.

הניהול, הפרסום ברשתות החברתיות - שם אני עובדת קשה, חברה אמרה לי שאני צריכה לחשוב על זה כמו על שריר ככל שהשריר יתרגל הוא יתגמש ויתארך.



אני חובשת כמה כובעים על הראש עם התלתלים:)

והחיבור בניהם מאתגר אבל מסקרן אותי.


למה דווקא עכשיו את מרגישה שקראפט ועבודת יד כל כך משמעותיים?


דווקא תמיד.

עבודת ידיים מאפשרת לנו להרפות, להיות בתשומת לב, לבחור את המיינדסט שנהיה בו, אצלי זה תמיד מיינדסט של שמחה, אחרים יהיו במיינדסט של שחרור, הרפייה.

עבודת ידיים היא מדיטציה.

בתחילת המלחמה מצאתי את עצמי מציירת על כל דבר שיכולתי, בתוך ספר, על צלחות, עציץ או חולצה שמצאתי, זה הכניס לי אוויר, ריכז אותי לעשייה אחת ופשוטה והרחיק אותי ולו לרגע מהתפוצצות של מחשבות שנפש לא יכולה לשאת לאורך זמן, לפחות לא שלי.

אני מאמינה שלאורך השביל שאנחנו צועדים תמיד צריך להיות בעשייה , ברגעים של שמחה זה פשוט יבוא יותר בקלות, ברגעים של משבר זה אולי יהיה תחילה במאמץ אבל אצלי זה יוביל לתהליך של ריפוי ומציאת המרכז שלי שוב.



איזה טרנספורמציה את שואפת לייצר באמצעות העשייה שלך?


אני חיכיתי לך.

הסטודיו שלי חיכה לך.



זה הכי חשוב לך- ההרגשה שאת שייכת, שהכנתי, סידרתי, עצבתי והוספתי צבעים ואני מחכה לך שתבואי.

בסטודיו תמצאי תמיד- מתנות של הדרך. 

הקבוצה, זה הזמן שבינך ולבין עצמך והזמן שבינך לבין אנשים שיוצרים ביחד. החומר תמיד מחכה לך. ליצור ממנו, לפרק אותו ולהרכיב מחדש. אני כאן בשבילך, אני אוהבת לתת לך חוויית אירוח עם טביעת היד הייחודית של הסטודיו.



בימים אלה יוצאת קולקציה משותפת של ואזה & LU

ספרי לנו על הקולקציה, מה האג׳נדה שלה, מה הסיפור שמאחוריה.




החיבור שלי עם LU הוא השראה, אני מרותקת מהשאלות שאתן שואלות ומהדרך בה אתן מספרות סיפור.


אני מרגישה שהחיבור הוא כמו ניצוץ אור חזק ומסנוור בין גלקסיה לכוכב ואולי מדעית מה שכתבתי לא יכול היה לקרות, מדע זה לא אזור הגאונות שלי אבל בראש שלי ככה נראה החיבור-

אור חזק המתפוצץ עם המילים שלכן והצבעים שלי.



ומכאן יצאה הקולקציה, חשבנו על מוצרים שהם תוצר של ריטואל קראפטי  יחד עם בחירת הצבעוניות, החומר והצורניות הוא מדבר את הערכים של LU.



איך הרגשת תוך כדי היצירה שלה?

בתושמת לב הכי מדוייקת שלי, בפלואו של עשייה ושל חיבורים בלי מאמץ.



מה את שואפת לגרום לאנשים להרגיש באמצעותה?

אני תמיד מחפשת לגרום לאנשים קודם כל שמחה, תחושת שייכות ובית זה חיפוש ומציאה תמידיים אצלי.



אני אשמח שהם ירגישו את החיבור במוצר- בין לו לסטודיו ואזה ולעצמם.

שזה ידבר את שהם מחפשים. חיבור בין צבע לצורה וסיפור אישי.



בין איזה עולמות הקולקציה מחברת?


בין המילים והרעיונות שלכן, לצבע ולצורה שלי.

אני בבית, אחרי 5 שנים רחוקה, ולהיות קרובה לאנשים שמדברים אותה שפה שלי, שומעים את המוסיקה והמנגינה שאני מכירה, לדבר עם אנשים ולקבל כל כך הרבה השראה, אנשים פה שואפים ליותר מהחיים

אנחנו סקרניים יותר ורוצים לטעום ולעשות ולטייל ולראות ולהכיר יותר.

ואתן לו- סקרניות וצבעוניות ולא מפסיקות להיות בתנועה.

אז הקולקציה מחברת בין העולם שלכן לשלי- אבל לשמחתי זה אותו עולם,

חיכיתי 5 שנים לגור בשכנות לנשים כמוכן.




ספרי לנו על פודקאסט שמעורר בך השראה


אני אוהבת להאזין לניצוץ, אני אוהבת את הפרקים של שתיכן ביחד, בחיבור בניכן יש משהו גאוני.

רצף המילים והמחשבות שלך, הידע והסקרנות, עם הרעיונות ועולם התוכן המועצב ומסקרן כל כך של חן-

יחד אתן וואו.



הנה כמה פרקים משותפים:


אני אוהבת גם את שיר אחד, אני נוסטלגית , תמיד הייתי, ולשמוע סיפור מאחורי כתיבה של מילים והחיבור איתם  למוסיקה זה מיוחד בעיניי כל-כך.




ספרי לנו על ספר שהשפיע עליך.


אני אוהבת את הספר של ד״ר אליק פלמן- ספר דרך.


הוא מצד אחד גורם לי לחשוב ומצד שני מתאר דברים שבתוכי הם קו-

בהרבה נקודות בחיים אני מרגישה שאני לא מחפשת להיות על המסלול, העדר לא מושך אותי, בתור מעצבת הייתי אמורה להיות קשובה לטרנדים, מגמות, הלך רוח- לרוב זה לא מושך אותי אלא דווקא מרחיק ואני תמיד אלך ליד, מבחירה.

גם בשנקר לא הייתי חלק מהתחרות, לא עניין אותי להצטיין או לבלוט, אבא שלי לא האמין שאשרוד שם,

אני לא מחפשת תחרות, אלא את הדרך שלי לספר את הסיפור שלי.



"הבחירה לחיות מציאות רצויה עבורך. לראות קווים אחרים על פני רצף היש. לחוות אותם. להתנהל על פיהם.


לצעוד מחוץ לשבילי המפה המוצעת. הריכוז המתמשך הנדרש כדי לפלס נתיב יש מאין. כדי להצליח לראות את הנקודות כקו. כדי לחוש בקו שבנקודות.


ללכת ברץ מצוידים בחושים. בערנות. "



איזה סוג של אנשים מעוררים אותך לתנועה?


צבעוניים, בנפש כמובן, לשמחתי יש לי את ההזדמנות שלפגוש ולחפש אנשים וחברים חדשים, בתור אחת שעברה מדינות אז גם יש תירוץ.

אני תמיד מחפשת עוד חברות, אני אוהבת לפגוש אנשים שמסקרנים אותי ובא לי לשמוע את הסיפור שלהן, 

לראות את האוסף שיש להן בבית, חוויות מהדרך שלהן.

חיבור בין סיפור לצבע עושה לי את זה.



מסקרנים אותי אנשים שמצאו חיבור בין העשייה שלהם והרצון שלהם לעזור, התחום החינוך או עבודה עם אנשים.


איזה פעולות עוזרות לך להיכנס לפלואו?

כדי להכנס לפלואו אני קודם כל צריכה שתהיה שמש.

קרן אור אחת שלה משנה לי את כל היום.

אבל חיבור בין צבע לצורה, שאני מצליחה לפצח רעיון שרקד לי בראש לסדנא או לריטואל אז אני בפלואו.



והאמת- גם כשאני מצליחה לחבר בבוקר בבגדים שלי משהו מעניין, חיבור שלא יבוא כמובן מאליו בין החולצה למכנסיים, שוב הצורה והצבע.

כל הגוף שלי יתנהג אחרת, אני אהיה יותר בשליטה על ההחלטות שלי, על היום שלי ועל ההזדמנויות שאני אזמין לעצמי.



ספרי לנו על התהליך שלך ב-לו, מה את מרגישה שקיבלת, מה השתכלל בעשייה שלך,

איזה השפעה יש לזה עליך ועל הסטודיו שלך?


ב-לו הצלחתי קודם כל למצוא את עצמי שוב, אחרי תהליך של חזרה לישראל, שזה על פניו חזרה הביתה

אבל אחרי 5 שנים הבנתי שיש פה הרבה מעבר, מצאתי בקלות את הבית, אבל כל השאר לוקח יותר זמן

וב-לו דייקתי שוב עם עצמי את העשייה שלי, שהיא חלק ענק ממי שאני.


כתבתי מחדש את הערכים ואת הסיפור שלי, למדתי איך לחפש את השבט שלי.


קבלתי מילים חדשות, דרכי מחשבה, שק רעיונות, ידע עיצובי בר קיימא ובר ימינו על מה שהיה פה בחמש שנים שלא הייתי.



הכרתי נשים מעניינות ומעצימות עם סיפורים וחיבורים שנתנו לי השראה.

את כל הידע הרגשתי שאני מקבלת בצורה הכי פרקטית,

לא דרך נוסחאות אלא דרך תרגילים מעשיים שבסוף כל מפגש בנו לי מפה לעשייה הבאה שלי.


והכל דרך תוכן הכי רלוונטי להיום, למקום ולזמן, לצבע ולצורה, תוכן תבעוני ומדליק את כל החושים, שלי ושל אחרים, הרגשתי שייכת.


שירה סיימה לאחרונה את התכנית לבניית מותגי העתיד ואחריה עשתה ליווי אישי של פיצוח אסטרטגיה קריאייטיבית ומיתוג.




צילום: טלי רז

סגנון והפקה: חן נבו, אלונה מרגולין ויעל אורנשטיין יוז


כל הצילומים הם מהקולקציה החדשה של VAZA & LU



Comments


bottom of page