top of page

Lu Magazine

  • LU school

איך עושים קריאייטיב אינטואטיבי // תכירו את אסף שני

סדרת כתבות חדשה במגזין שלנו:

Meet The Learning People Club

התלמידים של הזמן הזה, האנשים הקריאייטיבים והסקרנים שלומדים אצלנו.


תכירו את אסף שני, איש קופי וקריאייטיב, יוצר סטורמ׳ס של רעיונות.


ספר לנו על עצמך.


אני אסף שני, בן 42, נשוי למיכל, אבא לאיתן ונטע, גר בקרית טבעון.

קריין פרסומות ובעלים של שוסטק קריאטיב, שם אני מציע ייעוץ קריאטיבי-אינטואיטיבי בתהליך שאני קורא לו The Storm. לייט בלומר, חצי בומר, אבא תקין, חבר אמת.


מה מעורר אותך בימים אלה?


בזמני הפנוי אני מאוד אוהב קראפטינג או כל עבודה עם עץ, לאחרונה התחלתי לייצר קערות ואדניות סוקולנטים מקליפות עצים. אוף, אנחנו רק בשאלה השניה וכבר אני נשמע כמו צנון, אבל האמת היא שכל ההתעסקות עם זה ממש מרגיעה ומאזנת אותי. אז לפחות אני צנון רגוע ומאוזן.


ספר על הרעיון שלך של קריאייטיב אינטואטיבי, איך אתה פועל?


עשיתי קריאטיב פרסומי במשך שני עשורים, אבל רק לפני פחות משנה שמתי לב ש99% מהרעיונות שהצעתי ויצאו לפועל התבססו תמיד על קריאטיב שעלה לי אינטואיטיבית במפגש הראשון עם הלקוח או ברגע קבלת הבריף.

התובנה הזו אולי נשמעת שולית אבל עבורי היא היתה לא פחות ממהפכנית. הבנתי שהנקודה בה אני נפגש עם בריף או בכלל עם בעיה כלשהי בפעם הראשונה היא גם הרגע בו זרם הקריאטיביות הכי מיטיב איתי ומוליד את הרעיונות הכי טובים ונכונים שאני יכול לתת.


זה אשכרה חזר על עצמו שוב ושוב בכל פרוייקט שהייתי מעורב בו ולקח לי רק 20 שנה, קורס ב- LU ומשבר גיל הארבעים אחד כדי לקלוט את זה ולקבל את זה כמשהו חיובי באישיות שלי. לייט בלומר על מלא.


אז היום, אחרי שלקחתי צעד אחורה מעולם הפרסום, אני מתעל את הטכניקה הקריאטיבית-אינטואיטיבית הזו כדי לעזור ליזמות.ים ובעלות.י עסקים או כל מי שמחפש.ת מיקוד, הכוונה, בהירות בתוך הבלאגן המחשבתי, הנמכת רעשי רקע, הגברת השראה וחברות אמת.



The Storm זה בעצם מפגש (או שניים לכל היותר)

בו אנחנו משוחחים, מתמקדים, בוחנים את העניין מכה זוויות יצירתיות ומייצרים סערת מוחות אינטואיטיבית משותפת - שבסופה מתקבל פיצוח או לכל הפחות

תמונה ברורה ומשקפת שתאפשר להתקדם ולצאת מהקיפאון המתסכל הזה שמוכר לכולנו כל-כך טוב.

אני לא קואוצ׳ר, לא מנטור, לא מטפל. אבל אני יודע להקשיב, לשאול את השאלות הנכונות ואני מאמין שאינטואיציה, הקשבה ותשומת לב למכלול התדרים שקיימים בכל סיטואציה הן המפתחות שעוזרים לנו להיות מחוברים, אותנטים, חיוביים וחיוניים יותר, גם באישי וגם במקצועי.


מה עוזר לך לחדד את האינטואיציה שלך? להצליח לחשוב על רעיונות יצירתיים בפשטות?


כשאני ״נקרא לדגל״ ונדרש לפתור בעיה כלשהי שאחרים לא הצליחו לפתור, או לפצח בריף קשה - זה הרגע בו אני בד״כ הכי חד. זה כמובן מלווה בהרבה חשש וחרדת ביצוע, אבל ברגע שאני מנער את זה מעצמי ומכניס דברים לפרופורציה אני מצליח לראות הכל בחדות ולהביא את הפתרון.




מה הדבר הראשון שאתה עושה בבוקר?


מקלף ממני את הילד שבא לישון איתנו (עלינו) בלילה. הוא כבר בן 29 אגב, זה לא לעניין, אני חייב לדבר איתו על זה.

אח״כ אספרסו וסיגריה במרפסת. ״כל בית צריך מרפסת״ - מעולם לא נכתב משפט מדויק כ״כ.


מתי אתה נמצא באלמנט שלך? איזה פעולות שלך גורמות לך להיות בשיא הזרימה, הנינוחות והיצירה?


האמת שזו שאלה שניסיתי לענות עליה לעצמי מליון פעם אבל ללא הצלחה, כל פעם הייתי מתבאס על עצמי שאין לי איזו מתודה או טכניקה שאני משתמש בה כי דרך העיניים של השופט העצמי שלי זה כביכול לא מקצועי לעבוד Free Style, בלי איזושהי דרך עבודה ״קבועה״. השיפוטיות העצמית הזו היא כמובן מאוד לא חומלת והדרך ממנה לתחושת המתחזה היא קצרה מאוד ובלתי נמנעת, וכולנו מכירים את השיט הזה. אז כדי לא להגיע לנקודה הזאת שוב ושוב ניסיתי לבוא מהצד ההפוך ועשיתי הרבה עבודה עם עצמי כדי למפות דווקא את האזורים והדברים שמכבים ומסרסים לי את הפלואו, כלומר אם אני לא יודע להגדיר מה מרים לי, אז לפחות שאדע מה מוריד לי ואנסה להמנע מזה. ברשימת הדאונרים הזאת אפשר למצוא סביבת עבודה מבולגנת ו/או אי בהירות כלכלית, כלומר אם אחד משני אלו מתקיים אני בתחושה מעיקה שחוסמת אותי קריאטיבית לחלוטין.


איזה שינוי היית רוצה לעשות באמצעות העשיה שלך?


הייתי מת לתת פה איזה חזון מפוצץ אבל האמת שזה לא ממש אני.

מספיק לי לדעת שאני גורם חיובי ומקדם בחיים של מי שבא להתייעץ איתי, שאני עוזר למישהו לקבל קצת יותר בטחון, בהירות והשראה. מילת המפתח שמובילה אותי היא חמלה, כלפי האחר וכלפי עצמנו, ואם אני מצליח להעביר הלאה את החשיבות של זה אז עשיתי את שלי.



איזה שיר גורם לך להזיז את הגוף?

Storm Coming -by Gnarls Barkley



רוב השירים של הצמד הזה (סי לו גרין ודיינג׳ר מאוס) נכתבו לדעתי במצב תודעתי של הארה, לא פחות. הטקסט בשיר הזה ספציפית נכתב מנקודת המבט של סערה רגשית שהולכת ומתקרבת, והוא בו זמנית פשוט ועמוק ודרמתי וילדותי ומאיים ואופטימי והוא לא מפסיק לרגש אותי. הוא גם ההשראה שלי ל- The Storm אגב.


מה הגם וגם שלך?


היכולת להקשיב, לשים את עצמי בנעליים של האחר ולראות אותו באמת, יחד עם כושר ביטוי טוב בע״פ ובכתב. השילוב הזה מייצר אינסייט חומל ועמוק ומתנקז בסוף לפתרונות פרקטיים ומדוייקים שקל להבין וליישם.



תמליץ לנו על ספר או סרט שהשפיע עליך.


האלכימאי אם את מכירה. סתם, לא באמת.

מה שכן, אני ממליץ מאוד על הספר: ׳אני לא רוצה לדבר על זה׳ של טרנס ריל שהוא ספר מרגש ומכונן לדעתי בתהליך שלנו הגברים לכיוון הגבריות בעידן החדש, אם הוא היה ספר חובה לכל הגברים בעולם, העולם היה מקום טוב יותר.


איזה סוג של אנשים מעוררים בך השראה?


אני מעריץ נלהב (ולעיתים מביך) של דיוויד לינץ׳ מגיל 15 בערך, אז ממליץ כמובן על כל דבר שהוא חתום עליו, מצולם או כתוב.



בנוסף, יאיר יונה שהוא חבר נפש שלי, פועל המון בעולמות של ניהול אישי והפך עם השנים גם לכוח מניע ומעורר השראה בעשייה שלי. אני מתייעץ איתו המון ומזדהה מאוד עם התכנים שהוא מייצר ומפיץ. עברנו יחד דרך ארוכה ואני רואה בו שותף מלא להתפתחות הרוחנית והרגשית שלי. אני רוצה לקוות שזה הדדי אבל בשביל זה תצטרכי לשאול אותו :-)


איזה כלים אנחנו צריכים לשכלל בעצמנו בעיניך בזמן הזה?


לדעתי אחד המפתחות הכי חשובים בעידן שלנו הוא תיקון ושכלול של מודל הגבריות הדפוק והמאמלל שחונכנו לפיו, אני באמת מאמין שהוא הגורם לאינספור תחלואות שאנחנו סוחבים איתנו במשך דורות והתפתחות של המודל הזה תביא לשינוי אמיתי בעולם.



מה עוזר לך לשמור על הסקרנות שלך ערה?


אני אוהב להתייחס לפרטים הקטנים והרגשיים שמתקיימים בסיטואציות שונות, כלומר אם לדוגמא מישהו מספר לי שהוא עשה שינוי משמעותי בחיים אני מתעניין באנקדוטות הקטנות שהתלוו לתהליך - מה המחשבות שעלו לו בלילה לפני שהוא נרדם, איך הוא מרגיש במהלך היום, איך הוא הצליח להתנהל עד כה עם הקונפליקט המעיק שקדם לשינוי, עם מי הוא מדבר על מה שהוא מרגיש, איך הסביבה שלו מגיבה לשינוי. האנושיות שבסיטואציה, עם כל הדברים הטובים והרעים שהיא מביאה, היא תמיד הדבר שהכי מסקרן אותי, סוג של רכלנות של הנפש.


מה היא למידה בשבילך, כמה מקום היא ממלאת בחיים שלך? באיזה דרכים אתה אוהב ללמוד?


אני בד״כ לא מתחיל ללמוד משהו בצורה מוגדרת מראש, אחרת אני מאבד עניין מהר מאוד לצערי. זה תמיד מתחיל ממשהו קטן ושולי שאני נתקל בו ומסקרן אותי, וממנו אני פותח עוד ועוד תתי ענפים ומשתדל לקחת איתי כמה שיותר מידע בדרך. זו לא השיטה הכי ׳נכונה׳ אבל עבורי היא עובדת.


איזה עוגנים יש לך של מילוי עצמי?


בהסתכנות להשמע קלישאתי אני אגיד שהאבהות היא היום הדבר שהכי ממלא אותי. ההזדמנות שניתנת לנו להיות מגדלור בחיים של הילדים שלנו ומאפשרת לנו להפגש עם עצמנו, לעבוד קשה, לתקן ולהעביר את זה הלאה פשוט לא משתווה לשום דבר אחר.


מה קיבלת מ-LU?


האמת שהגעתי לקורס לבניית מותגים נחשקים בנקודה די מעורערת בחיים המקצועיים, אמנם עם הרבה נסיון וידע אבל גם עם תסכול משתק מכך שאני לא באמת יודע לאן להמשיך בשלב זה של הקריירה, סוג של Jack of all trades, master of none.

בעזרת LU והמשתתפים הנוספים בקורס למדתי להפסיק לפחד מהגם וגם ולראות בו יתרון אמיתי. כמובן שהאינסטינקט הראשוני שלי היה להגיד ׳כן, אבל..׳ ואז לפרט בהרחבה את כל החסמים, כמו שכולנו רגילים לעשות, אבל ברגע שהחלטתי לסתום ת׳פה ולקבל את הפידבקים בלב פתוח פתאום החלקים התחילו למצוא את המקום הנכון ונוצרה תמונה ברורה ומשקפת של מי אני, מה אני מביא לשולחן, איזו השפעה יש לי על הסובבים אותי והיכולת שלי באמת לעזור לאנשים. אני זוקף לזכותן של יעל, חן וכל המשתתפות בקורס את השינוי הדרמטי הזה שעברתי, ברור לי שזה בדיוק הפוש הנכון שהייתי צריך.



135 צפיות0 תגובות

コメント


bottom of page